Vayedaber

Simple Havroutah

Yoma

Daf 26b

הָהוּא דְּלָא כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב וּדְלָא כְּרַבִּי יְהוּדָה.

Traduction

the opinion of that tanna would be in accordance with neither the opinion of Rabbi Eliezer ben Ya’akov nor the opinion of Rabbi Yehuda, as these five lotteries would include one for carrying the coal pan and another one for taking the limbs up to the altar.

Tossefoth non traduit

ההיא דלא כר' אליעזר בן יעקב ודלא כרבי יהודה. כך היא הגי' בכל הספרים אבל רש''י מוחקה וגריס אלא כר''י וגירסת הספרים ודלא כר' יהודה נ''ל לפרש והתניא י''ז פי' בכל בוקר היה י''ז לכל הפחות ולא משכחת לה אא''כ חשבת כל הכהנים הזוכין בכל הפייסות דהיינו י''ג הזוכין בתמיד וחד בתרומת הדשן וחד המעלה איברים מכבש למזבח ותרי דקטורת ודמחתה הרי י''ז והיינו דלא כראב''י ודלא כר' יהודה דלראב''י בציר להו חד דמעלה איברים מכבש למזבח ולר' יהודה בציר להו חד דמחתה ומה שהקשה רש''י אמאי קאמר דלא כר' יהודה נהי דלא הוה פייס למחתה כהן מיהא הוה וא''כ איכא י''ז נ''ל דפשיטא ליה להש''ס די''ז דקאמר היינו אותם שזוכין ע''י פייס קאמר דהא אכתי טובא הוו המפשיט והמנתח והולכת עצים למערכה ואי משום דכשירין בזר לא חשיב להו והא קא חשיב שוחט אלא ע''כ לא קא חשיב אלא הנך שזוכין ע''י פייס ובמחתה לרבי יהודה לא הוה פייס כלל כדפרישית לעיל וגירסא שבספרים היא כפר''ח ואין להקשות מהא דאמר לעיל אי משכחת תנא דאית ליה חמש משמע דהש''ס לא הוה משכח תנא דאית ליה ה' פייסין והא תנא דהכא דאית ליה י''ז אית ליה ה' פייסין די''ל לעיל אכתי לא ידע להא ברייתא דהכא:

מַתְנִי' תָּמִיד קָרֵב בְּתִשְׁעָה, בַּעֲשָׂרָה, בְּאַחַד עָשָׂר, בִּשְׁנֵים עָשָׂר. לֹא פָּחוֹת וְלֹא יוֹתֵר. כֵּיצַד? עַצְמוֹ בְּתִשְׁעָה. בֶּחָג, בְּיַד אֶחָד צְלוֹחִית שֶׁל מַיִם — הֲרֵי כָּאן עֲשָׂרָה.

Traduction

MISHNA: The daily offering is sacrificed and its limbs are carried by nine priests, as mentioned in a previous mishna. These nine carry the limbs and the accompanying libations and meal-offerings. Occasionally, the service is performed by ten priests, occasionally by eleven, and sometimes by twelve priests; no fewer than nine and no more than twelve. How so? The daily offering itself is sacrificed by nine priests, as explained earlier. On the festival of Sukkot a priest in whose hand is a jug of water for the water libation is added, and there are ten priests. On Sukkot, a water libation is poured on the altar in addition to the standard wine libation.

Rachi non traduit

מתני' תמיד קרב. משעת הולכת איברים ואילך קא חשיב:

עצמו. בכל יום בתשעה חמשה לאיברים ואחד לקרבים ואחד לסולת ואחד לחביתין ואחד ליין והא כר''א בן יעקב היא דלית ליה חד להעלות מכבש למזבח:

בחג. שצריך שני נסכין אחד של יין ואחד של מים:

ביד. כהן אחד צלוחית אחת של מים:

בֵּין הָעַרְבַּיִם בְּאַחַד עָשָׂר: הוּא עַצְמוֹ בְּתִשְׁעָה, וּשְׁנַיִם בְּיָדָם שְׁנֵי גְּזִירֵי עֵצִים. בַּשַּׁבָּת בְּאַחַד עָשָׂר: הוּא עַצְמוֹ בְּתִשְׁעָה, וּשְׁנַיִם בְּיָדָם שְׁנֵי בְּזִיכֵי לְבוֹנָה שֶׁל לֶחֶם הַפָּנִים. וּבְשַׁבָּת שֶׁבְּתוֹךְ הַחַג בְּיַד אֶחָד צְלוֹחִית שֶׁל מַיִם.

Traduction

In the daily afternoon offering, eleven priests participate in the service. How so? The daily offering itself is sacrificed by nine, and there are an additional two priests in whose hands are two logs that are placed on the altar. The mitzva of placing the two logs in the morning was assigned in the first lottery, as the Gemara explained earlier. On Shabbat, eleven priests participate. How so? The daily morning offering itself is performed by nine, and there are an additional two priests in whose hands are two vessels of frankincense that accompany the shewbread. This frankincense is burned on Shabbat. And on Shabbat that occurs within the festival of Sukkot there is an additional priest in whose hand is a jug of water for the water libation, for a total of twelve priests.

Rachi non traduit

בין הערבים. שבכל יום שנים בידם שני גזירי עצים להוסיף על עצי המערכה להרבות' ובגמרא יליף לה מקרא שבין הערבים צריך התמיד שני גזירין בשני כהנים אבל בשחרית לא בעי סידור שני גזירין אלא בכהן אחד דכתיב ובער עליה הכהן:

ובשבת שבתוך החג וכו'. הרי שנים עשר:

גְּמָ' אָמַר רַבִּי אַבָּא וְאִיתֵּימָא רָמֵי בַּר חָמָא, וְאִיתֵּימָא רַבִּי יוֹחָנָן: אֵין מְנַסְּכִין מַיִם בֶּחָג אֶלָּא בְּתָמִיד שֶׁל שַׁחַר. מִמַּאי? מִדְּקָתָנֵי: וּבְשַׁבָּת שֶׁבְּתוֹךְ הֶחָג בְּיַד אֶחָד צְלוֹחִית שֶׁל מַיִם. וְאִי סָלְקָא דַּעְתָּךְ בְּתָמִיד שֶׁל בֵּין הָעַרְבַּיִם מְנַסְּכִין, בַּחוֹל נָמֵי מַשְׁכַּחַתְּ לַהּ.

Traduction

GEMARA: Rabbi Abba, and some say it was Rami bar Ḥama, and some say it was Rabbi Yoḥanan, said: On the festival of Sukkot they pour the water libation only during the sacrifice of the daily morning offering and not in the afternoon. From where is this derived? It is derived from the fact that it is taught in the mishna: And on Shabbat that occurs within the festival of Sukkot there is a priest in whose hand is a jug of water, bringing the number of participating priests to twelve. And if it should enter your mind to say that they pour water during the daily afternoon offering also, if so, you find that there were twelve priests on a weekday as well, that is, during the intermediate days of the Festival: Nine priests for the daily offering, two to carry the logs, and one to pour the water.

Rachi non traduit

גמ' ממאי מדקתני ובשבת וכו'. מכלל דשאר ימות החג לא מצא שיטעון שנים עשר ואי אמרת אף בין הערבים מנסכין מים בחול של כל ימות החג משכחת לה י''ב בין הערבים עצמו בתשעה ושנים בידן שני גזירין ואחד בידו צלוחית של מים:

אָמַר רַב אָשֵׁי, אַף אֲנַן נָמֵי תְּנֵינָא: וְלַמְנַסֵּךְ אוֹמֵר לוֹ ''הַגְבַּהּ יָדֶיךָ'', שֶׁפַּעַם אַחַת נִסֵּךְ עַל גַּבֵּי רַגְלָיו, וּרְגָמוּהוּ כָּל הָעָם בְּאֶתְרוֹגֵיהֶן. שְׁמַע מִינַּהּ.

Traduction

Rav Ashi said: We too have learned this in a different mishna, that the water libation was offered only in the morning, as it was taught: And they would say to the pourer: Raise your hand so everyone will see as you pour the water into the aperture on the altar, in accordance with the proper procedure. This was done because one time a Sadducee priest, who did not accept that there is a mitzva of water libation, poured the water onto his feet, whereupon all the people pelted him with their etrogim in anger. Since the episode involved etrogim, it is apparent that it took place in the morning, when people have their etrogim with them. Since the mishna mentions the fact that it was etrogim that were used to pelt the priest, it is apparently coming to teach that the water libation takes place only in the morning. The Gemara concludes: Indeed, learn from this that it is so.

Rachi non traduit

ולמנסך את המים אומר לו הגבה ידך. ונראה שתערה הצלוחית לתוך ספל של כסף שעל המזבח שהוא נקוב כמין חוטם דק שהיין מקלח ויוצא בו והוא הניסוך שפעם אחת נסך על רגליו לא עירה הצלוחית לתוך הספל ושפך המים על רגליו לפי שהיה צדוקי ואינו מודה בניסוך המים:

באתרוגיהן. למה לי למיתני באתרוגיהן אם לא בא ללמדנו שניסוך המים אינו אלא בשעת נטילת לולב:

תַּנְיָא, רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי אוֹמֵר: מִנַּיִין לְתָמִיד שֶׁל בֵּין הָעַרְבַּיִם שֶׁטָּעוּן שְׁנֵי גְּזִירֵי עֵצִים בִּשְׁנֵי כֹהֲנִים, שֶׁנֶּאֱמַר: ''וְעָרְכוּ עֵצִים'', אִם אֵינוֹ עִנְיָן לְתָמִיד שֶׁל שַׁחַר דִּכְתִיב: ''וּבִעֵר עָלֶיהָ הַכֹּהֵן עֵצִים בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר וְעָרַךְ עָלֶיהָ'', תְּנֵיהוּ עִנְיָן לְתָמִיד שֶׁל בֵּין הָעַרְבַּיִם.

Traduction

It was taught in a baraita that Rabbi Shimon ben Yoḥai says: From where is it derived that the daily afternoon offering requires that two logs be brought along with it, and that they must be brought by two priests? As it is stated with regard to the burnt-offering: ''The sons of Aaron the priest shall put fire on the altar and lay out wood [etzim] in order upon the fire'' (Leviticus 1:7). The word etzim is plural, which teaches that two logs are called for. If this is not applicable to the daily morning offering, as it is already written about the morning offering explicitly: ''And the priest shall burn wood on it every morning, and arrange the burnt-offering on it'' (Leviticus 6:5), apply it to the daily afternoon offering. The verse therefore teaches us that two logs should be added before that offering.

וְאֵימָא אִידֵּי וְאִידֵּי בְּתָמִיד שֶׁל שַׁחַר, וְאָמַר רַחֲמָנָא: עֲבֵיד וַהֲדַר עֲבֵיד! אִם כֵּן, נֵימָא קְרָא ''וּבִעֵר'' ''וּבִעֵר''.

Traduction

But say that this and this, i.e., both verses cited above, are dealing with the daily morning offering, and that the Merciful One states in the Torah: Perform the arrangement of wood and then return and perform it again. In other words, perhaps the Torah’s intention is that two logs be arranged on the altar twice in the morning, and that accounts for the two verses. The Gemara rejects this possibility: If it were so, the text should use the same expression both times and say: ''And he shall burn wood on it,'' and again: ''And he shall burn wood on it.'' Since the text does not do so, but instead employs two different verbs, saying: ''They shall lay out wood'' once and: ''He shall burn wood'' the second time, this indicates that the Torah is describing two different times.

אִי כְּתַב רַחֲמָנָא ''וּבִעֵר'', הֲוָה אָמֵינָא חַד — אִין, תְּרֵי — לָא, קָא מַשְׁמַע לַן דְּנַעְבֵּיד חַד וְנַעְבֵּיד תְּרֵי!

Traduction

The Gemara rejects this inference: If the Merciful One had written in the Torah: ''And he shall burn wood on it'' twice, I would have said it means that one priest should arrange the wood, not two. The change of terminology to a plural verb is therefore necessary because it teaches us that one priest should perform it the first time and two priests should perform it the second time, but they are both performed in the morning.

אִם כֵּן, נֵימָא קְרָא: ''וּבִעֵר'' ''וּבִעֲרוּ'', אִי נָמֵי: ''וְעָרַךְ'' ''וְעָרְכוּ'', מַאי ''וּבִעֵר'' ''וְעָרְכוּ''? שְׁמַע מִינַּהּ כִּדְקָא אָמְרִינַן.

Traduction

The Gemara rejects this: If so, if this were what the Torah wished to indicate, the verse should say: ''And he shall burn wood'' in the singular, and then, in the second verse, say: And they shall burn wood, in the plural, using the same verb both times, changing only the number of the verb. Or, alternatively, the verse should say: And he shall lay out wood, in the singular, and then, in the second verse, say: ''And they shall lay out wood,'' in the plural. What is the reason the Torah uses two different verbs in the two verses, stating: ''And he shall burn wood'' and then: ''And they shall lay out wood''? Learn from this as we have said, that the Torah in these two verses is referring to two separate times of day, and the verse: ''They shall lay out wood [etzim]'' is referring to the daily afternoon offering, mandating that at that time ''they,'' i.e., two priests, shall lay out etzim, the plural term for wood, referring to two logs.

Rachi non traduit

[ואימא] דנעביד. כהן אחד יסדר שני גזירין בבקר דכתיב ובער עליה הכהן ונעביד תרי שוב יביאו שני כהנים לעשות שני גזיריהן עוד בבקר כדכתיב וערכו שנים:

ובער ובערו. יכתוב שניהן בלשון אחד:

תָּנֵי רַבִּי חִיָּיא: פַּיִיס פְּעָמִים שְׁלֹשָׁה עָשָׂר, פְּעָמִים אַרְבָּעָה עָשָׂר, פְּעָמִים חֲמִשָּׁה עָשָׂר, פְּעָמִים שִׁשָּׁה עָשָׂר.

Traduction

Rabbi Ḥiyya taught: Sometimes thirteen priests were involved in sacrificing the daily offering, all these tasks being assigned in the second lottery, as the mishna taught earlier. But sometimes fourteen priests are chosen in this manner to participate, since on Sukkot an additional priest is chosen to pour the water libation. And sometimes fifteen priests are chosen, on Shabbat, when two priests are tasked with burning the frankincense in the vessels. And sometimes sixteen priests are chosen, on Shabbat that occurs during Sukkot, when three extra priests are added: One to pour the water and two to burn the frankincense.

Rachi non traduit

פעמים י''ג. כהנים עסוקין בעבודת התמיד כדתנן במתני' בפייס שני י''ג כהנים זוכין בו:

פעמים י''ד. בחג ביד אחד צלוחית של מים:

פעמים ט''ו. בשבת:

פעמים ששה עשר. בשבת שבתוך החג:

וְהָתַנְיָא שִׁבְעָה עָשָׂר!

Traduction

The Gemara asks with regard to Rabbi Ḥiyya’s statement: But wasn’t it taught in a baraita that sometimes there are seventeen priests involved in the daily offering?

Rachi non traduit

הכי גרסינן והא תניא שבעה עשר ההוא דלא כר''א בן יעקב אלא כר' יהודה. ההוא תנא אית ליה עוד כהן אחד המעלה איברים מן הכבש למזבח והרי כאן י''ז דלא כר''א בן יעקב אלא כרבי יהודה דאמר לא היה פייס למחתה ועל כרחך לית ליה דר''א בן יעקב דאם כן בצרי להו פייסות כדאמרינן לעיל והוצרך לו כהן מן הכבש למזבח ואני שמעתיה בלשונות אחרות ואי אפשר להעמידה ואי שמעינן ליה דרבי יהודה לא היה פייס למחתה לא שמעינן ליה דאמר לא היה כהן למחתה אלא הרי הוא אומר כהן שזכה בקטורת אומר לזה שעומד אצלו זכה עמי במחתה אבל ר''א בן יעקב שמעינן ליה דאמר לא היה כהן להעלות איברים מכבש למזבח אבל הן עצמם שהעלום לכבש היו מעלין למזבח:

הָהִיא דְּלָא כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב, אֶלָּא כְּרַבִּי יְהוּדָה.

Traduction

The Gemara responds: That baraita is not in accordance with the opinion of Rabbi Eliezer ben Ya’akov but is in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda. The seventeenth task of the daily morning offering referred to in the baraita is taking up the pieces of the offering from the ramp to the altar. According to Rabbi Eliezer ben Ya’akov, this task was not assigned to a new priest but was performed by the same priests who had brought the pieces to the ramp. The baraita, which does assign this task to a seventeenth priest, is therefore not in accordance with the opinion of Rabbi Eliezer ben Ya’akov. As the Gemara explained earlier, the opinions of Rabbi Yehuda and Rabbi Eliezer ben Ya’akov are mutually exclusive; consequently, since the baraita contradicts the opinion of Rabbi Eliezer ben Ya’akov, it must be in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda. Rabbi Ḥiyya, however, adopted the view of Rabbi Eliezer ben Yaakov, and for this reason he taught that the maximum number of tasks assigned through the second lottery is only sixteen.

Rachi non traduit

דלא כר''א בן יעקב ודלא כרבי יהודה. דחשיב פייס למחתה דלא כרבי יהודה ופייס דמן הכבש למזבח דלא כר''א בן יעקב:

מַתְנִי' אַיִל קָרֵב בְּאַחַד עָשָׂר: הַבָּשָׂר בַּחֲמִשָּׁה, הַקְּרָבַיִים וְהַסּוֹלֶת וְהַיַּיִן בִּשְׁנַיִם שְׁנַיִם. פַּר קָרֵב בְּעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה: הָרֹאשׁ וְהָרֶגֶל, הָרֹאשׁ בְּאֶחָד וְהָרֶגֶל בִּשְׁנַיִם. הָעוֹקֶץ וְהָרֶגֶל, הָעוֹקֶץ בִּשְׁנַיִם וְהָרֶגֶל בִּשְׁנַיִם. הֶחָזֶה וְהַגֵּרָה, הֶחָזֶה בְּאֶחָד וְהַגֵּרָה בִּשְׁלֹשָׁה. שְׁתֵּי יָדַיִם בִּשְׁנַיִם, וּשְׁתֵּי דְפָנוֹת בִּשְׁנַיִם, הַקְּרָבַיִים וְהַסּוֹלֶת וְהַיַּיִן בִּשְׁלֹשָׁה שְׁלֹשָׁה.

Traduction

MISHNA: A ram that is brought for a communal burnt-offering is sacrificed by eleven priests. The flesh on the various limbs is taken by five priests, as in the case of the sheep of the daily offering. The intestines, and the fine flour of the meal-offering, and the wine of the libation are carried by two priests each, because the meal-offering and wine libation that accompany a ram are larger than those that accompany a sheep. A bull is sacrificed by twenty-four priests. How so? The head and the right leg are sacrificed first, but due to its size the head is carried by one priest and the leg by two. The tail and the left leg are carried as follows: The tail is sacrificed by two and the leg by two. The breast and the neck are carried as follows: The breast is offered by one and the neck by three priests. The two forelegs are carried by two priests, and the two flanks are carried by two. The intestines and the fine flour and the wine are carried by three each, because the meal-offering and wine libation that accompany a bull are larger than those that accompany a ram.

Rachi non traduit

מתני' הבשר בחמשה. ככבש התמיד:

הסולת. שני עשרונים היה ושני כהנים:

Tossefoth non traduit

פר קרב בכ''ד הראש והרגל כו'. קשה לי דהכא לא חשיב לא כדרך הילוכו ולא כדרך ניתוחו ולא כדרך עילויו ולא כדרך הפשטו ואיני יודע איזה סדר תפס לו ונ''ל משום דמיבעיא ליה למיתני הראש והרגל ברישא וקתני בהו הרגל בשנים נקט נמי הרגל של שמאל בשנים וקתני העוקץ בהדיה ואקדמיה משום דברישא נמי גבי טלה תנינהו בהדי הדדי לעוקץ ורגל שמאל וכיון דתנא להנך דלא סגי לה בחד כהן תנא נמי הגרה שהוא בג' וכיון דבעי למיתני הגרה תנא בהדיה החזה ואקדמיה כי היכי דקתני גבי טלה והדר תנא הנך דלית לכל חד וחד אלא חד כהן וקתני להו בסידרא דרישא ב' ידות וב' דפנות:

בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים — בְּקָרְבְּנוֹת צִיבּוּר. אֲבָל בְּקָרְבַּן יָחִיד, אִם רָצָה לְהַקְרִיב — מַקְרִיב. הֶפְשֵׁיטָן וְנִיתּוּחָן שֶׁל אֵלּוּ וְאֵלּוּ שָׁוִין.

Traduction

In what case is this statement said, that this is the sequence followed? It is in the case of communal offerings. However, in the case of an individual offering brought to fulfill a vow or an obligation, if a single priest wishes to sacrifice it alone he may sacrifice it alone, or if he chooses he may include other priests in the service. With regard to the flaying and the cutting of both these, individual offerings, and those, communal offerings, they are equal, as will be explained in the Gemara.

Rachi non traduit

במה דברים אמורים. דבעינן כל הני כהנים לכל בהמה ובעינן פיס:

אם רצה להקריב כהן. יחיד את הכל ובלא פייס:

הפשיטן וניתוחן. של ציבור ושל יחיד שוין להיות כשירין בזר והכי מפרש בגמרא:

גְּמָ' תָּנָא: הֶפְשֵׁיטָן וְנִיתּוּחָן שָׁוִין בְּזָר.

Traduction

GEMARA: A Sage taught in the Tosefta: The individual offerings and communal offerings are equal with regard to their flaying and cutting, in that these may be performed by a non-priest. They are not considered services that require priests.

אָמַר חִזְקִיָּה: מִנַּיִין לְהֶפְשֵׁט וְנִיתּוּחַ שֶׁשָּׁוֶה בְּזָר? שֶׁנֶּאֱמַר: ''וְנָתְנוּ בְּנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֵן אֵשׁ עַל הַמִּזְבֵּחַ'', נְתִינַת אֵשׁ בָּעֲיָא כְּהוּנָּה, הֶפְשֵׁט וְנִיתּוּחַ לָא בָּעֲיָא כְּהוּנָּה.

Traduction

Ḥizkiya said: From where is it derived that they are equal with regard to their flaying and cutting? From where is it derived that flaying and cutting of offerings, whether individual or communal, may be performed by a non-priest? At first it is stated with regard to the burnt-offering: ''And he shall flay the burnt-offering and cut it into its pieces'' (Leviticus 1:6), and following that it is stated: ''The sons of Aaron the priest shall place fire on the altar'' (Leviticus 1:7). The fact that the sons of Aaron are mentioned in the verse about putting fire on the altar but not in the verse about flaying and cutting teaches that placing fire on the altar requires priesthood, i.e., it must be performed by priests, but flaying and cutting do not require priesthood.

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source